ילדים, נוער והורות
שיטות טיפול
הורות
טיפול רגשי לילדים ונוער
טיפול רגשי
לילדים ונוער
תקופת הילדות המוקדמת ועד גיל הנעורים והבגרות ( 3-18) הינה תקופה מעצבת וחשובה ביותר. לעתים ילדים ובני נוער מתמודדים עם קשיים במהלך התפתחותם. הקשיים יכולים להיות תוצר של אירועי חיים מורכבים שעליהם אין לנו שליטה כהורים. לעתים הקשיים הינם תוצר של סיבות התפתחותיות ורגשיות שונות וכן סיבות נוספות. טיפול נפשי בתקופת זמן זו עבור הילד/נער וסביבתו הוא קריטי לצורך התפתחות רגשית מיטבית לאורך החיים וחשוב לאפשר אותו בזמן במידה ועולה הצורך. לרוב, טיפול פסיכולוגי לילד הינו בעל השלכות ארוכות טווח ומהווה בסיס טוב להצלחתו האישית, החברתית , הלימודית ובכלל להמשך חייו.
פנייה לטיפול רגשי לילדים יכולה להציף מגוון רחב של תחושות ושאלות. החל מחוסר ידיעה, חשש ועד ביקורת או תחושת אשמה. אלו הן תחושות טבעיות לחלוטין, אך חשוב לדעת כי הצורך בטיפול רגשי לילדים ונוער אינו בהכרח מעיד על איכות החינוך והטיפול שהילד קיבל בבית ועל ההשקעה שלכם כהורים.
מבוגרים נוטים לראות את עולם הילדות כעולם קסום וחסר דאגות, בעוד שלמעשה זו יכולה להיות תקופה מורכבת ולא פשוטה, בייחוד כאשר מדובר בילדים רגישים יותר, שעברו חוויות לא פשוטות, ילדים שמתמודדים עם קשיים חברתיים, אתגרים לימודיים ועוד. הטיפול הרגשי בילדים שונה מהטיפול במבוגרים בשל ההבדלים בטווח הקשב של הילד וברמת ההתפתחות הקוגניטיבית, השפתית והרגשית. טיפול רגשי לילדים נעשה בדרך כלל באמצעים השלכתיים, בהם הילד יכול להביע את עולמו הפנימי באופן בלתי מילולי על ידי משחק, אומנות, דרמה, מוזיקה. עם ילדים בוגרים יותר ובני נוער- ניתן לשלב גם שיחות בהתאם לאופיו של הילד.
בדיוק כמו בטיפול במבוגרים, ניכרות שיטות שונות ומטרות שונות בטיפול בילדים. טיפולים פסיכולוגים ורגשיים מתמקדים לרוב בחיזוק הדימוי העצמי של הילד, שיפור יכולותיו הבינאישיות ומיצוי הפוטנציאל התפקודי שלו בהתאם לקשייו.
ישנן שתי גישות טיפול עיקריות איתן עובדים מטפלים שונים:
טיפול נפשי שמושתת על הגישה הדינמית
מנסה לתת לילד הזדמנות לבטא את עולמו הפנימי, את משאלותיו וחרדותיו, את הדמיונות ואת החלומות. ההנחה היא שבעצם הביטוי של העולם הפנימי בתוך קשר עם אדם קרוב מתרחשת התמרה של יסודות מנותקים ומעוררי חרדה של ההוויה הנפשית כך שנהפכים נגישים יותר . תפקיד המטפל הדינמי, הנובע מעמדה זו, אינה ללמד את הילד משהו שאינו יודע, אלא להיות איתו בעת שחווה את עולמו הפנימי. נוכחותו של זולת מכיל, בו ניתן לתת אמון, מאפשרת לפרק מנגנוני הגנה מחבלים ומצמצמים ולמצוא במקומם דרכים יצירתיות המאפשרות הן הגנה על העצמי והן ביטוי פנימי בקשר מספק עם הזולת.
שיטת טיפול נוספת היא
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, (CBT- Cognitive Behavioral Therapy)
לפי שיטה זו, המטפל עובד עם הילד על צורת החשיבה שלו והאופן בו הוא תופס את העולם. הטיפול יכול להיות מאוד יישומי . התהליך הטיפולי מתמקד בזיהוי דפוסי מחשבות שליליות או חודרניות, זיהוי הטריגרים שמעלות מחשבות אלו ולאחר מכן שינוי דפוסי החשיבה באמצעות תרגול חשיפות והישענות על החוויות היומיומיות של הילד/נער בבית, בבית הספר ובסביבתו היומיומית. טיפול המבוסס על גישה זו עשוי להיות אופציה טיפולית עבור ילדים שמתמודדים עם חרדות, דיכאון , הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD).
בדרך כלל, מטפל מנוסה בעבודה עם ילדים ונוער יידע להתאים את עצמו לילד ולשלב גישות ושיטות טיפול שונות לצורך יישום המטרות הטיפוליות.
אז מתי מומלץ לפנות לטיפול רגשי לילדים ונוער?
טיפול רגשי לילדים ונוער יכול לעזור במקרים כגון התקפי זעם שפוגעים ברמת התפקוד היומיומית, דיכאון או תחושת עצבות מתמשכת , בעיות התנהגות, קושי במיומנויות חברתיות, קשיים רגשיים בעקבות גירושין, טראומה, נסיגה לשלב התפתחותי מוקדם, חרדות, בכי רב, שינויים במצב הרוח , דימוי עצמי נמוך, הפרעות קשב וריכוז, קשיי פרידה, קשיים בקשר הורה- ילד, הרטבה, חרדה חברתית ועוד.
ישנם מטפלים אשר מוסמכים או בעלי ניסיון מיוחד בטיפול בבעיות ספציפיות. אנו בזרקורים נותנים שירות מיוחד ומקצועי למוסדות חינוך ולהורים ויודעים להתאים את המטפל המדויק לכל מקרה, בהתאם להכשרתו הייחודית ולניסיונו המקצועי. זו חלק מהייחודיות והשירות שלנו לקהילה.
חשוב לקחת בחשבון כי כאשר מדובר בטיפול בילדים ונוער, כמובן שההורים הם חלק משמעותי מהתהליך ויידרשו להגיע להדרכות במשך תקופת הטיפול.
הורות ועבודה טיפולית
עם הורים
להורות, כתפקיד, אפיונים יוצאי דופן, המייחדים אותו מכל התפקידים האחרים שאדם ממלא בבגרותו, והופכים אותו ל'יותר מתפקיד'.
אחד האפיונים הבולטים של תפקיד זה הוא היותו מבוסס על קשר בין-אישי בעל אופי מיוחד באינטנסיביות שלו. קשר זה מאופיין על ידי מחויבות, אחריות וטיפוח רגשי ומעשי, המחייבים השקעות מרובות, שאינן מוגבלות בזמן ובמקום. ההפנמה המוסרית החזקה של חשיבות התפקיד והציפיות החברתיות ממנו אינם מאפשרים להורים זכויות הפוגה, שחיקה או ויתור על אחריות זו. ערכו של ההורה נקבע במידה רבה, בעיני אחרים ובעיני עצמו, על פי התמסרותו ועל פי מידת ההצלחה שלו או שלה, כפי שהיא משתקפת באמצעות ההישגים וההסתגלות של ילדיו. זאת למרות שקיימות השפעות נוספות רבות על התפתחות ילדים מלבד ההורות (כמו אפיוני המזג , נתונים מולדים אחרים של הילד עצמו והשפעות הסביבה החברתית שבה הוא גדל). כלומר, במקרים רבים לא חייב להיות קשר בין קשיים של הילד לבין רמת החינוך וההשקעה של הוריו.
במשפחה המודרנית קיימת גם ציפייה מן ההורים להיות מסוגלים לתפקד כבעלי קריירה לא רק בנוסף להורות, אלא בו-זמנית עימה, כאשר מטלות העבודה החוץ-ביתית חודרות הביתה באמצעות אמצעי התקשורת המתקדמים. עם זאת, קיים מחסור גדול במערכות תמיכה חברתיות למשפחה הגרעינית. אין פלא כי הפער בין גודל האחריות ומורכבות המשימה לבין מקורות התמיכה, ההכוונה וההיזון החוזר מעורר פעמים רבות חרדות, אשמה, חוסר ביטחון וקונפליקטים רבים ביחסי הורים-ילדים, וכך גם בתוך ההמשפחה, למשל בין ההורים עצמם.
אנשי מקצוע העובדים בתחום הטיפול והמניעה של בעיות ילדים לרוב מתמקדים גם בקשר בין ההורים והילדים מתוך תפיסה שההורים הרבה פעמים מהווים כסוכני שינוי בתהליך הטיפולי. ואכן בעשור האחרון מתפתחים מודלים טיפוליים שבהם ההורים משמשים משאב טיפולי משמעותי.
מודלים אלה שאובים מתוך תאוריות שונות: פסיכו-דינמיות, קוגניטיביות-התנהגותיות ומערכתיות-משפחתיות. לגישות אלה משותפת התפיסה כי מוקד הטיפול הוא הקשר בין ההורה לילד ולאו דווקא הילד או ההורה; כי חשוב ביותר לעשות עבודה ישירה עם ההורה או ההורים לצורך שיפור הקשר עם הילד, וכי הורים מסוגלים ורוצים להתפתח ולהשתנות. דגש זה על התרומה הפוטנציאלית של ההורה ושל שיקום הקשר שלו עם הילד לטיפול בבעיות הילד זוכה לתימוכין מחקריים רבים. הערכה של טיפולים בבעיות מגוונות של ילדים, תוך שימוש בשיטות טיפוליות שונות (כולל: טיפול במשחק, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול קבוצתי), מלמדת שמעורבות הורים בטיפול תורמת להצלחת הטיפול.